מ - 19 בפברואר 2011 , נגלריה בהיר בתל-אביב

‫אנרי קרטייה-ברסון, הצלם הצרפתי הגדול בן המאה ה-20, אמר תמיד שהדבר החשוב ביותר בתמונה הואn‫ה"גיאומטריה". בסדר החשיבות, הוא הציב את הגיאומטריה לפני האור, ואת שניהם לפני ‫הסובייקט המצולם עצמו.‬
‫בתערוכתו החדשה גיאומטריה של אור, חוקר פייר פאולין את הקשר בין הקו, השטח והנפח.‬ ‫שלושה מושגים המקיימים את החלל על ציר הזמן ויוצרים את המציאות.‬ ‫כפילוסוף רואה פייר את הגיאומטריה, כהתגשמותו הטהורה של האור בצורה.‬
‫בעולמנו, מישור ההתגשמות ה"מוחשי" כפי שהוגדר על-ידי אפלטון, או ה'מאיה' של הפילוסופים בני‬ ‫המזרח, העיקר – שהוא תמיד סמוי מן העין – מתגלה באמצעות האור ו"מוקפא" כריבוי של צורות.‬
‫במילים אחרות, כל הצורות המקיפות אותנו עשויות אור, וכך כל ה"חומר",‬ ‫אינו אלא ביטוי של אב-טיפוס רוחני.‬
‫כשם שקיים שוני בין דרגות ועוצמות שונות של אור, הנע מאור בהיר ועד לצללים, קיים שוני גם‬ ‫במורכבות של הצורות, שוני שיכול לגלות או להסתיר את הגיאומטריה המכילה את הצורה.‬
‫פיתגורס גילה את "יחס הזהב" אשר קיים, כך אנו יודעים היום, בכל מקום בטבע. המספרים הינם הביטוי‬ ‫הראשון של האידיאות: אחד הוא האחדות, שניים הוא הדואליות, שלוש הוא הבריאה, וכן הלאה... אבל‬ ‫ביטויים אלו הם מופשטים ולא יכולים להיות מובנים במלואם על ידי שכלנו, שכן הוא מוגבל. לכן,‬ ‫קל לנו יותר לעבוד עם ה"צל" של אותן ספרות: הצורות הגיאומטריות. את הנקודה, המעגל, המשולש,‬ ‫אנו תופשים בקלות רבה יותר, מכיוון שהעקרון הרוחני כבר מוגשם בהם, בצורה נראית לעין.‬
‫בתערוכתו הנוכחית, מציג פייר פאולין סדרה של 12 צילומים בהם הגיאומטריה היא מוחשית, ‫מכיוון שבאמצעות הגיאומטריה, מקווה הצלם לתפוש את האור, הבלתי נראה. אין זה צילום הבנוי רק ‫מצורות גיאומטריות, מכיוון שאז הכוונה תהיה "ברורה" מדי, נוכחת מדי. באופן פרדוקסלי, דווקא ‫זה יהפוך את הקשר עם האבטיפוס קשה יותר להשגה. מדובר על מצבי חיים יומיומיים, "רגעי הכרעה", ‫כפי שקרא להם קרטייה-ברסון, בהם משהו נוכח אך הוא לא לגמרי נגלה... במילים אחרות, מדובר ‫על המסתורין של החיים, על היכולת לתפוש את הבלתי נראה, בנראה.‬

‫ריתה לונדון, אוצרת התערוכה / גלריית בהיר בית אקרופוליס החדשה,תל-אביב‬ - ‫פברואר 2011 ‬