מ - 19 בפברואר 2011 , נגלריה בהיר בתל-אביב

‫אנרי קרטייה-ברסון, הצלם הצרפתי הגדול בן המאה ה-20, אמר תמיד שהדבר החשוב ביותר בתמונה הואn‫ה"גיאומטריה". בסדר החשיבות, הוא הציב את הגיאומטריה לפני האור, ואת שניהם לפני ‫הסובייקט המצולם עצמו.‬
‫בתערוכתו החדשה גיאומטריה של אור, חוקר פייר פאולין את הקשר בין הקו, השטח והנפח.‬ ‫שלושה מושגים המקיימים את החלל על ציר הזמן ויוצרים את המציאות.‬ ‫כפילוסוף רואה פייר את הגיאומטריה, כהתגשמותו הטהורה של האור בצורה.‬
‫בעולמנו, מישור ההתגשמות ה"מוחשי" כפי שהוגדר על-ידי אפלטון, או ה'מאיה' של הפילוסופים בני‬ ‫המזרח, העיקר – שהוא תמיד סמוי מן העין – מתגלה באמצעות האור ו"מוקפא" כריבוי של צורות.‬
‫במילים אחרות, כל הצורות המקיפות אותנו עשויות אור, וכך כל ה"חומר",‬ ‫אינו אלא ביטוי של אב-טיפוס רוחני.‬
‫כשם שקיים שוני בין דרגות ועוצמות שונות של אור, הנע מאור בהיר ועד לצללים, קיים שוני גם‬ ‫במורכבות של הצורות, שוני שיכול לגלות או להסתיר את הגיאומטריה המכילה את הצורה.‬
‫פיתגורס גילה את "יחס הזהב" אשר קיים, כך אנו יודעים היום, בכל מקום בטבע. המספרים הינם הביטוי‬ ‫הראשון של האידיאות: אחד הוא האחדות, שניים הוא הדואליות, שלוש הוא הבריאה, וכן הלאה... אבל‬ ‫ביטויים אלו הם מופשטים ולא יכולים להיות מובנים במלואם על ידי שכלנו, שכן הוא מוגבל. לכן,‬ ‫קל לנו יותר לעבוד עם ה"צל" של אותן ספרות: הצורות הגיאומטריות. את הנקודה, המעגל, המשולש,‬ ‫אנו תופשים בקלות רבה יותר, מכיוון שהעקרון הרוחני כבר מוגשם בהם, בצורה נראית לעין.‬
‫בתערוכתו הנוכחית, מציג פייר פאולין סדרה של 12 צילומים בהם הגיאומטריה היא מוחשית, ‫מכיוון שבאמצעות הגיאומטריה, מקווה הצלם לתפוש את האור, הבלתי נראה. אין זה צילום הבנוי רק ‫מצורות גיאומטריות, מכיוון שאז הכוונה תהיה "ברורה" מדי, נוכחת מדי. באופן פרדוקסלי, דווקא ‫זה יהפוך את הקשר עם האבטיפוס קשה יותר להשגה. מדובר על מצבי חיים יומיומיים, "רגעי הכרעה", ‫כפי שקרא להם קרטייה-ברסון, בהם משהו נוכח אך הוא לא לגמרי נגלה... במילים אחרות, מדובר ‫על המסתורין של החיים, על היכולת לתפוש את הבלתי נראה, בנראה.‬

‫ריתה לונדון, אוצרת התערוכה / גלריית בהיר בית אקרופוליס החדשה,תל-אביב‬ - ‫פברואר 2011 ‬

From February 19, 2011, at the Bahir gallery in Tel-Aviv,the exhibition "Geometry of Light"

The great French photographer of the 20th century, Henri Cartier-Bresson, used to say that the most important element in a picture is its "geometry". In order of importance, he assigned geometry before light, and both geometry and light before the photographed subject itself.
In his new exhibition, the photographer Pierre Poulain investigates the connection between line, surface and volume – three concepts that manifest space on the axis of time and constitute reality. As a philosopher Pierre conceives geometry as the pure manifestation of light in form.
In our world - the "sensual" manifestation plane as defined by Plato, or the "Maya" of the eastern philosophies - the essential, which is always invisible to our eyes, is revealed through the medium of light and is "frozen" as a plurality of forms.
In other words, all the forms surrounding us are made of light, and all "matter" is an expression of a spiritual arch-type.
Exactly as there are different levels and intensities of light, ranging from bright light to shadow, there is also a variance of complexity between forms. This variance may reveal or hide the geometry which contains the form.
Pythagoras discovered the "golden ratio" which exists everywhere in nature, as we now know. The numbers are the primary expressions of the ideas: one is unity, two is duality, three is creation and so on. However, these expressions are abstract and cannot be fully grasped by our mind, being as limited as it is. Therefore it is easier for us to interact with the "shadow" of these numbers: the geometric forms. We can perceive the dot, the circle and the triangle more easily since the spiritual principle is already visibly embedded in them.
In his current exhibition, Pierre Poulain presents a series of 12 photographs in which geometry is tangible, because through geometry, the photographer aspires to catch the light, the invisible. These photographs are not composed only of geometrical shapes, because then the intent will be too "obvious", too clear. Paradoxically, this will make it harder to connect with the arch-type. The photographs describe daily life situations, "decisive moments", as Cartier-Bresson called them, in which something is present, but is partly hidden…. In other words, it is the mystery of life, to be able to conceive the invisible in the visible.

Rita London – Director of the exhibition / "Bahir" gallery, Tel-Aviv - February 2011

A partir du 19 Février 2011 à la galerie Bahir, à Tel-Aviv, l'exposition "Géométrie de la lumière"

Le grand photographe Français du XXème siècle, Henri Cartier-Bresson, disait que l'élément le plus important dans une photographie est sa "géométrie". Dans l'ordre d'importance, il place la géométrie avant la lumière, et les deux – la géométrie et la lumière - avant le sujet même de la photographie.
Avec sa nouvelle exposition, le photographe Pierre Poulain recherche la connection entre la ligne, la surface et le volume – trois concepts qui expriment l'espace sur l'axe du temps et qui constituent la réalité visible. En tant que philosophe Pierre conçoit la géométrie comme la pure manifestation de la lumière dans la forme.
Dans notre monde - le plan "sensible" de la manifestation ainsi que l'a défini Platon, ou la "Maya" des philosophies orientales - l'essentiel, qui est toujours invisible aux yeux, est révélé par la lumière et est "figé" dans une pluralité de formes.
En d'autres termes, toutes les formes qui nous entourent sont faites de lumière, et toute “matière" est l'expression d'un archétype spirituel.
De la même façon qu'il existe différents niveaux d'intensité de lumière, allant de la lumière claire jusqu'aux ombres, il y a aussi des degrés de variation de complexité entre les formes. Cette variation peut révéler ou cacher la géométrie qui contient la forme.
Pythagore a redécouvert la "proportion dorée" qui est partout présente dans la nature, comme nous le savons aujourd'hui. Les nombres sont les expressions premières des idées: Un est unité, Deux est dualité, Trois est création et ainsi de suite. Cependant ces expressions sont abstraites et ne peuvent être pleinement captées par notre mental, naturellement limité. Il nous est ainsi plus facile d'avoir une inter-action avec “l'ombre” de ces nombres : les formes géométriques. Nous pouvons percevoir le point, le cercle et le triangle plus facilement car le principe spirituel est déjà visiblement contenu en eux.
Dans son exposition actuelle, Pierre Poulain présente une série de 12 photographies dans lesquelles la géométrie est tangible, car par la géométrie, le photographe aspire à capturer la lumière, l'invisible. Ces photographies ne sont pas composées uniquement de formes géométriques, car alors l'intention aurait été trop évidente, trop claire. Paradoxalement, cela aurait rendu plus difficile la connexion avec l'archétype. Les photographies décrivent des situations de la vie quotidienne, des "moments décisifs", comme Cartier-Bresson les appelait, lors desquels quelque chose est présent, mais en partie caché…. Autrement dit, c'est le Mystère de la vie, d'être capable de concevoir l'invisible dans le visible.

Rita London – Directrice de l'exposition / Galerie "Bahir", Tel-Aviv - Février 2011

A partir del 19 de Febrero de 2011 en la galeria "Bahir" de Tel-Aviv, la exposición "Geometria de la Luz".

El gran fotógrafo francés del siglo XX, Henri Cartier-Bresson, decía que el elemento más importante en una fotografía es su “geometría”. En el orden de importancia, ubica la geometría antes que la luz, y los dos –geometría y luz” antes del propio tema de la fotografía.
Con su nueva exposición, el fotógrafo Pierre Poulain busca la conexión entre la línea, la superficie y el volumen – tres conceptos que expresan el espacio sobre el eje del tiempo y que constituyen la realidad visible. Como filosofo, Pierre concibe la geometría como la pura manifestación de la luz en la forma.
En nuestro mundo – el plano “sensible” de la manifestación, como lo ha definido Platón, o la “Maya “ de los filósofos orientales – lo esencial, que es siempre invisible para los ojos, es revelado por la luz y se “fija” en una pluralidad de formas.
En otros términos, todas las formas que nos rodean están hechas de luz y toda “materia” es la expresión de un arquetipo espiritual.
De la misma manera en que existen diferentes niveles de intensidad de la luz, que van desde la luz clara hasta las sombras, hay también graduaciones de variación de complejidad entre las formas. Esta variación puede revelar u ocultar la geometría que contiene la forma.
Pitágoras ha redescubierto la “proporciona dorada” que está presente en toda la naturaleza, como lo sabemos hoy. Los números son las expresiones primeras de las ideas. Uno es unidad, Dos es dualidad, Tres es creación y así con lo que sigue. Sin embargo, estas expresiones son abstractas y no pueden ser plenamente captadas por nuestro mental, naturalmente limitado. Nos es más fácil tener una inter-acción con la “sombra” de estos números: las figuras geométricas. Podemos percibir el punto, le circulo y el triangulo mas fácilmente que el principio espiritual que está ya visiblemente contenido en ellos.
En su exposición actual, Pierre Poulain presenta una serie de 12 fotografías en las que la geometría es tangible, pues con la geometría el fotógrafo aspira a capturar la luz, lo invisible. Estas fotografías no están compuestas tan solo de formas geométricas, sino la intención hubiese sido demasiado evidente, demasiado clara. Paradójicamente, esto habría vuelto más difícil la conexión con el arquetipo. Las fotografías describen situaciones de la vida cotidiana, esos “momentos decisivos”, como los llamaba Cartier-Bresson, en los cuales algo está presente, pero en parte escondido…Dicho de otra manera, es el Misterio de la vida, ser capaz de concebir lo invisible en lo visible.

Rita London – Directora de la Exposicion / Galeria “Bahir”, Tel Aviv – Febrero 2011