לחץ על התמונה כדי להגדיל אותה

להתראות לטוהר

אישה לבנה ופסל שהתלכלך על ידי יונים. במבט ראשון יתכן וקשה למצוא קשר בין שני אלה, מכיוון שלבן תמיד היה סמל לטוהר, ולכלוך, ובכן … הוא אינו בדיוק אותו דבר.
האישה נעלמת, היא הולכת לעבר החלק העלום של הצילום, ואנו יכולים לדמיין שהחושך יכסה אותה במהרה. נראה שהיא קטנה יותר מהפסל, וככל שהיא תוסיף ללכת באותו כיוון, היא תיראה קטנה עוד יותר.

לעומתה, הפסל עומד איתן… כפי שפסל אמור להיות. הוא אינו הולך לשום מקום, הוא לא ייעלם.
אם כך, על מה מדובר? הטוהר נעלם בזמן שהלכלוך מתקרב אלינו. נדמה כי זהו ייצוג של המתרחש באזורים רבים מדי בעולמנו כיום, באקולוגיה, כמו גם בפוליטיקה. הטבע אשר סביבנו, כמו גם המוח האנושי, הופכים

אט אט דומים לפסל זה..
האם אנו יכולים לעשות משהו? האם אנו יכולים לחולל הבדל? אני מאמין שאנו יכולים, אני מאמין שאם באמת אכפת לנו, אנחנו עדיין יכולים להמשיך לראות את האישה בלבן ולא לתת לה להיעלם בחושך. אבל עלינו לפעול בנחישות ובמהירות. האישה כבר על סף החושך ואף על פי שאיננו רואים זאת- נראה לי שהפסל ממש מחייך….