לחץ על התמונה למטה כדי להציג אותה לחלוטין

רגע של הכרעה

רגע של הכרעה הוא תמיד רגע משמעותי. זה קורה בשבריר שנייה. לכן ללכוד רגע כזה, זו אמנות. לשם כך צריך אינטואיציה, תפיסה של הקשר ההרמוני בין כל האלמנטים החזותיים, ויותר מכול – יש להרפות מהמחשבה המודעת של המוח. לא לחשוב. לא לנסות להבין. לא להתערב בסיטואציה.

ברגע שמנסים לחשוב ולהבין משהו, אז כבר מאוחר מדי. הקסם נעלם. כולנו נתקלים ברגעים כאלה במהלך חיינו, אבל בדרך כלל איננו מזהים אותם משום שאיננו שמים לב. אנחנו כבולים כל כך לדעות שלנו ולסובייקטיביות שלנו עד כי איבדנו את היכולת לגעת בכל דבר שהוא שונה. וזה לא כולל רק ביטויים שונים של יופי, זה כולל את כל מה ששונה ממה שאנחנו כבר יודעים. כל דבר שירחיק אותנו מ"אזור הנוחות" שלנו.

אני מאמין שזו הסיבה שיש כל כך הרבה סדקים ונפרדות בינינו, בני האדם. הבעיה איננה בדעה, בתרבות או ברגשות מסוימים. הבעיה היא חוסר היכולת שלנו לקבל את השוני ולהכיר בו.

תמיד יהיו הבדלים, והמגוון הוא חיוני. אין צורך באחידות. במובן מסוים כבר נפלנו לאחידות. עלינו להכיר את ההבדלים בינינו ולקבל אותם, ובובזמן להציב מעליהם את מה שמאחד אותנו כבני אדם.

אחדות אין פירושה שעלינו לחלוק את אותן דעות. פירושה הוא שאנו חולקים כמה ערכים מהותיים, אשר הופכים אותנו לחלק ממה שמכונה אנושות. הצורך ביופי הוא אחד מהם, לכן החינוך לאמנות הוא כה חשוב. הרגע ההיסטורי הזה מאתגר אותנו, ואני שואל את עצמי אם אנו עדיין מסוגלים לזהות עד כמה הרגע הזה יכול להיות רגע מכריע בהיסטוריה של האנושות. רובנו, לצערי, איננו יכולים. אבל עבור אלו שיכולים אין ברירה אלא להמשיך להילחם על החיים.