לחץ על התמונה למטה כדי להציג אותה לחלוטין

שמשות ירוקות

ילד עובר בין לוחות שקופים בטיילת "מלקון", לאורך נהר גואיאס בעיר גואיאקילאקוודור.

נדמה שזהו עוד "רגע מכריע", כאשר הילד, שהיה בתנועה, נלכד כאשר היה בדיוק במרכזן של השמשותוהעניק לתמונה סימטריה יפההמחשבה הראשונה שעולה היא שכמה שניות מוקדם יותר או מאוחר יותרהילד לא היה שם. אבל במחשבה רחבה יותראיני יכול להימנע מלראות בילד הזה סמל לאנושות שלנומשהו אשריש לקוותיעמוד במשך מאות רבות ואלפי שנים.

בניגוד אליוהשמשות הועמדו רק כדי להציג את שמותיהם של הכוחות הפוליטיים והכלכליים שהשתתפו בשיפוץ ה"מלקון", וכל הכוחות האלה הם זמנייםהם בוודאי ייעלמו הרבה לפני האנושות.

תצלום עשוי לחשוף יותר ממה שהוא מראה במבט ראשוןבעיניים שונות יהיו לו פרשנויות שונותכמו סמלכיוון שהוא מכיל רבדים רביםכפי שכתב הסופר וההרפתקן הצרפתיאנטואן דה סנט אקסופרי בספרו "הנסיך הקטן": הדבר החשוב הוא לעולם סמוי מן העין.

הנוכחות האמנותית והפילוסופית של תצלום איננה נמצאת ברובד הנראה לעיןכדי להגיע אליו יש צורך להעמיקלהעז להיכנס אל הבלתי נראהכאןבלב התצלוםניתן למצוא משמעות אחרתאבל כדי לתפוס אותהעל האדם לכבוש את לב המבוך שבתוכו ולמלא אותו באורעלינו לפסוע בעקבותיו של תזאוסהגיבור שהגרזן שלו הפך ללפיד של אש לאחר שהרג את המינוטאור, במיתוס המינואי.

המינוטאור הוא אותו חלק של עצמנושאינו מאפשר לנו לפרוש את כנפינו ולהיות בני אנוש אמיתיים. הריגתו מאפשרת לנו להביא אור אל תוך החושךוכך לראות את הסמוי מן העיןלהיות חופשיים מאשליות המערהמאשליית הארעיותברגע זה הופכות השמשות הירוקות להיות שקופות וזכותוכל מה שנותר הוא הילדהעתיד של האנושות שלנו.