?To Have or not to Have
כאשר הייתי בבנגלור, הודו, בפברואר 2014, צילמתי את שני המוכרים הללו בשוק הפרחים. לאחד לא היה דבר למכירה, בעוד שהדוכן של השני היה מלא בפרחים. לאחד לא היה דבר ולשני היה שפע. אבל לא יכולתי להפסיק לחשוב – מה אם הייתי חוזר לבקר בשוק למחרת? האם הייתי רואה אותו הדבר או שאולי המצב היה הפוך… לעולם לא אדע בוודאות, אבל הרכוש שלנו נמצא תמיד בתנועה. לפעמים יש לנו ולעתים לא. אנו קונים ומוכרים. אנחנו מקבלים ונותנים. ללא ספק איננו יכולים להסתמך על מה שבחזקתנו.
האם אנחנו יכולים להסתמך על מה שאנחנו? המילה “להיות” מקושרת גם היא לתנועה, אך זוהי תנועה פנימית, התנועה של ההכרה שלנו. להיות אין פירושו רק לדעת את עצמנו, לדעת מי אנחנו. להיות פירושו גם להכיר את הפוטנציאל שלנו, האיכויות שלנו, אבל גם את הצללים הפנימיים שלנו, חולשותינו. להיות בהכרה מאפשר לנו להימנע מן הצללים ולהעיר את הפוטנציאל. התנועה הזו תלויה רק בנו. ברצון שלנו, בבחירה שלנו.
להיות – זוהי הדרך אל החופש; להחזיק רכוש כובל אותנו לתנועה שאין לנו שליטה עליה, משעבד אותנו לנסיבות חיצוניות.
כיום יהיה קשה מאוד, אם לא בלתי אפשרי, לוותר על החזקת רכוש, אבל אנחנו יכולים להגיע לאיזון ולהחזיק רק מה שאנו חייבים… לא פחות מדי אבל גם לא הרבה. רק מה שאנו צריכים כדי להיות. להיות חופשיים. להיות אנחנו עצמנו.
