שמו של הילד בתמונה למעלה הוא אדם, ושמו של המבוגר הוא דרור. אדם ודרור חברים, אבל הם שייכים לשני עולמות שונים עולם הילדים ועולם המבוגרים. לכל אחד מהם דברים שונים המעסיקים אותו, אבל ללא מילים, בדממה, אני מוצא שבדרך שבה כל אחד מסתכל על האחר, יש הרבה יותר ממה שמלים יכולות לבטא.

המילים הן רק כלי, אמצעי תמיכה. הן יכולות לעזור, אבל כשאנחנו לא מצליחים למצוא את המילים הנכונות, הן יכולות גם להגביל אותנו. לפעמים אנו יכולים לומר הרבה יותר עם העינים שלנו מאשר עם המילים שלנו.